איך אוגדים את ארבעת המינים — שלב אחר שלב

רוב האנשים אוגדים סט פעם בשנה, בערב חג, אחרי שכבר שילמו והספיקו לשכוח מה קורה איפה. וזה בסדר — האגד הוא הדבר היחיד בכל המצווה הזו שאינו מעכב. אבל מצווה לאגוד, ויש בזה סדר, ושווה לדעת אותו לפני שמותחים חוט.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, א; משנה ברורה שם ס״ק ז — ״זה אלי ואנווהו״, התנאה לפניו במצוות.

מה צריך להכין#

• לולב אחד — ובו בלבד; יותר מלולב אחד או מאתרוג אחד יש בו חשש ״בל תוסיף״.
• שלושה הדסים לפחות ושתי ערבות לפחות. התורה לא קצבה בהם מספר, ולכן מותר להוסיף — והמדקדקים אינם מוסיפים.
• אתרוג — שאינו נאגד כלל, ונשאר בפני עצמו.
• קוישיקל, טבעות עלי לולב או חוט — כל אחד מהם כשר לאגידה.
• רזרבה של קוישיקל או טבעות, ועוד ערבה או שתיים.
• מגבת לחה לכל מה שמחכה לתורו על השולחן.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, טו; משנה ברורה שם ס״ק נ״ט; שו״ע תרנ״א, יד.

מקראי קודש (הררי), ד׳ המינים, עמ׳ 414.

סדר המינים — ימין ושמאל, וכמה מכל מין#

הלולב באמצע, ההדסים והערבות אגודים אליו מלמטה, והאתרוג אינו נאגד עמהם. כך דייקו חכמים מלשון הפסוק ״פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל״ — וא״ו החיבור מצרפת את שלושת המינים יחד, והאתרוג נותר לבדו.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, א; שולחן ערוך הרב תרנ״א, א.

הכיוון נמדד כששדרת הלולב פונה אל פני האוחז — זו הנקודה שבה טועים הכי הרבה. לא ימין שלכם כשאתם מסתכלים על גב הלולב; ימין כשהשדרה מולכם.

של״ה; משנה ברורה תרנ״א ס״ק י״ב; שולחן ערוך הרב תרנ״א, ח–ט; מגן אברהם תרנ״א, ד בשם האר״י.

פניני הלכה סוכות ה, ב.

איפה בדיוק ההדסים ואיפה הערבות#

מעבר לימין ולשמאל יש גם גובה. נוהגים שההדסים יהיו גבוהים מעט מהערבות — ההדסים רומזים לצדיקים והערבות לעמי הארץ. ולמעשה יש להקפיד שלא תהיינה הערבות גבוהות מההדסים.

רמ״א תרנ״א, א; שולחן ערוך הרב תרנ״א, ז; מקראי קודש עמ׳ 401.

והמידה שקובעת את הכול: שדרת הלולב צריכה לבלוט טפח מעל ההדסים והערבות, כדי שיהיה במה לנענע. בסנטימטרים — כשמונה ורבע לשיעורי הגר״ח נאה, וכעשרה לשיעורי החזון איש; ובדיעבד פחות. מודדים מראש השדרה, לא מקצה העלים.

שולחן ערוך או״ח תר״נ, ב; שולחן ערוך הרב תרנ״א, יא; מקראי קודש, נספח י״ג.

פניני הלכה סוכות ה, ב; מקראי קודש, ציורים 13–14.

הקוישיקל והטבעות#

קוישיקל הוא שרוול קלוע מעלי לולב, שאליו מחליקים את שלושת המינים; טבעות הן עלי לולב קלועים לחישוק. אפשר גם פשוט בחוט או ברצועה — ואין בזה משום ״בל תוסיף״, שהאגד אינו מעיקר המצווה.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, א; שולחן ערוך הרב תרנ״א, ג.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, א; פניני הלכה סוכות ה, ב; מקראי קודש פרק ט, עמ׳ 384–387.

בטבעות מותר לסמוך עליהן לבדן; ולמהדרין — קשר כפול על המינים מתחת לטבעות התחתונות, מהודק כך שלא יישלף הדס או ערבה.

מקראי קודש עמ׳ 384, 387.

רמ״א תרנ״א, א; משנה ברורה שם ס״ק י; שולחן ערוך הרב תרנ״א, ה.

האגידה עצמה — צעד אחר צעד#

1. הסירו כל חוט או גומייה של היצרן מחבילת ההדסים ומהערבות, ובדקו שכל הבדים מונחים באותו כיוון — לפעמים ראשו של זה בצד עיקרו של זה, וזה מעכב בשעת הנטילה.
2. הניחו את הלולב לפניכם כששדרתו פונה אליכם. מכאן ואילך ״ימין״ ו״שמאל״ נמדדים ביחס לשדרה, לא ביחס לגבכם.
3. הצמידו את שלושת ההדסים לצד ימין של השדרה, ואת שתי הערבות לצד שמאל — או לפי סידור האר״י, אם זה מנהגכם.
4. כווננו גובה: ראשי ההדסים מעט מעל ראשי הערבות, ובדקו שהשדרה עודפת טפח מעל שניהם. אם לא — הנמיכו את האגד, אל תקצרו.
5. החליקו את הקוישיקל על שלושת המינים יחד, או עטפו בטבעת או בחוט — בגובה שבו כל השלושה מוחזקים יציב, בלי לחיצה שמשירה עלים.
6. קשרו את הקשר התחתון המחבר את שלושת המינים. לספרדים ולנוהגים כדעת ״קשר גמור״ — קשר כפול על המינים עצמם, ולא על הקוישיקל בלבד.
7. הוסיפו את הקשרים שבלולב עצמו לפי מנהגכם — ראו הפרק הבא.
8. בדקו שלא נשלף כלום: החזיקו את הסט אנכית, נערו קלות, ודאו ששום הדס או ערבה לא זוחל למטה.
9. אל תאגדו את האתרוג לכלום. הוא נשאר בקופסה שלו, ונלקח ביד שנייה בשעת הברכה.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, א–ב; משנה ברורה תרנ״א ס״ק ט״ז; שולחן ערוך הרב תרנ״א, יב; מקראי קודש פרק ט.

מקראי קודש עמ׳ 408–410.

הבדלי מנהג באגידה#

מלבד האגד שמחבר את שלושת המינים, נהגו לעשות בלולב עצמו קשרים נוספים — וכאן המנהגים נפרדים בבירור:

רמ״א תרנ״א, א; משנה ברורה שם ס״ק י״ד; שולחן ערוך הרב תרנ״א, יא; כף החיים תרנ״א, טז; מקראי קודש פרק ט, עמ׳ 403–404.

מתי אוגדים ומה הדין באגידה ביום טוב#

זמן האגידה הוא ערב יום טוב. וכשערב החג חל בשבת — אוגדים במוצאי שבת ולא בערב שבת, כדי שהמינים לא יתייבשו בינתיים.

מקראי קודש עמ׳ 410–411.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, א; רמ״א שם; שולחן ערוך הרב תרנ״א, ו.

וכשצריך להחליף מין באמצע החג — ערבה שהתייבשה, הדס שנשבר — מתירים את האגד או חותכים אותו, ולא שולפים ותוחבים בכוח: התחיבה בדוחק משירה עלים ופוגמת במינים. על סימני הטריות ומתי מין באמת נפסל כתבנו במדריך שמירת הטריות, ועל ההדס המשולש בפני עצמו במדריך ההדסים.

מקראי קודש עמ׳ 392.

טעויות נפוצות#

• מדידת הימין מהצד הלא נכון — הכיוון נקבע כשהשדרה פונה אליכם, לא כשגב הלולב מולכם.
• חוט היצרן שנשאר על חבילת ההדסים — חוצץ.
• הדס או ערבה הפוכים — עיקרם למעלה וראשם למטה. זה לא ״פחות מהודר״, זה מעכב, ולא יוצאים ידי חובה אפילו בדיעבד.
• ערבות גבוהות מההדסים — הפוך מהמנהג.
• אגד גבוה מדי, שמבטל את הטפח שהשדרה צריכה לבלוט.
• קשירה חזקה מדי — משירה עלים מההדסים ומועכת את הערבות.
• לאגוד את האתרוג לסט. הוא לעולם נפרד.
• להחליף מין בשליפה במקום בהתרת האגד.

סוכה ל״ז, ב; שולחן ערוך תרנ״א, ב; משנה ברורה שם ס״ק ט״ז; שולחן ערוך הרב תרנ״א, יב.

איך אוחזים בשעת הברכה#

הלולב עם ההדסים והערבות ביד ימין, והאתרוג ביד שמאל — כי שלושת המינים יחד חשובים מהאתרוג לבדו. וכל המינים נאחזים דרך גדילתן: עיקרם למטה וראשיהם למעלה; באתרוג — עוקצו למטה וחוטמו למעלה.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, ב; שולחן ערוך הרב תרנ״א, יב–יג; משנה ברורה תרנ״א ס״ק ט״ז.

• אחז הפוך בין הידיים — בדיעבד יצא, ויש מחמירים; לכן טוב לחזור וליטול בלא ברכה (משנ״ב תרנ״א ס״ק י״ט).
• אחז את שניהם ביד אחת — לדעת רבים לא יצא, וחוזר ונוטל בלא ברכה (משנ״ב שם ס״ק ט״ו).
• הפך אחד המינים — לא יצא, אפילו בדיעבד (שו״ע תרנ״א, ב).
• נוטל שוב באותו יום, כגון בהושענות — גם אז בימין.

שולחן ערוך או״ח תרנ״א, ג; רמ״א שם; משנה ברורה ס״ק י״ח; שולחן ערוך הרב תרנ״א, יד; פניני הלכה סוכות ה, ג.

מי שקונה סט מוכן ומעדיף שיגיע אגוד ומוכן — הסטים המוכנים נאגדים לפי המנהג שמסמנים בהזמנה, ואפשר לראות בדיוק מה נכנס לכל אחד באוסף.

← לכל המדריכים